כלב, כולו לב...

והפעם ניגע בעצב החשוף והרגיש ביחסים שבין האדם לכלבו. אשמח לשמוע את דעתכם והשקפת עולמכם בנושא, כמאלפים או בעלי כלבים.

כלב – "כולו לב":

כפי שהוזכר לא פעם ולא פעמיים בפוסטים הקודמים בפינה, הכלב שלנו הוא צאצאו של הזאב. והנה, שוב סבא זאביק חוזר לנגוס לנו בטוסיק . הזאב כמו כל חיית בר, הוא יצור הישרדותי-אינטרסנטי (ולא במובן השלילי של המילה).

עם השנים, ביית האדם את הזאב והצליח להביאו לכדי סוציאליזציה, מה שפיתח אצלו יכולת לחיות בסביבת האדם – תחילה כחיית עבודה ובמאה השנים האחרונות כחיית בית – ככלב (גם לפני אצל משפחות אצולה). האדם האניש את הכלב וייחס לו תכונות שלנו בני האדם, הרבה יותר קל להבין ולהתחבר אליהם, כאן בדיוק טמונה האינטרסנטיות שלנו - בעלי הכלבים.

מיתוס זה חורט על דגלו את סיפורו של כלב האקיטה "האצ'יקו", עליו מסופר שנהג לחכות לבעליו בכל יום בתחנת הרכבת כששב מהעבודה. לאחר שנפטר הבעלים, המשיך האצ'יקו לחכות לו בכל יום ובאותה שעה, באותה תחנת רכבת. סיפור זה מייחס להאצ'יקו תכונות אנושיות כגון: געגוע, נאמנות ואהבה. אך בפועל, מדובר פה בלא יותר מהתניה, וליתר דיוק, התניה אופרנטית. התניה אופרנטית מתאפיינת בכך שאנשים ובעלי חיים לומדים להימנע מפעולה מסויימת במידה ויוצרת אי נעימות, או לחלופין לנקוט פעולה מסויימת במידה ויוצרת עונג. לפיכך, האצ'יקו שהמתין בכל יום לבעליו בתחנת הרכבת, לא פקד את המקום בכל יום ובאותה שעה כתוצאה מגעגוע או נאמנות, אלא דווקא מתוך התניה שאומרת: כשאני במקום הזה ובזמן הזה, אני מקבל חיזוק חיובי שיוצר עונג (חטיף, צ'ופר, ליטוף, משחק וכד') – פעולה שעל פניה היא אינטרסנטית ולא רגשית במובן האנושי.

כמובן, שאפשר וראוי להיכנס לדיון הפילוסופי שיגרוס למשל שגם בני האדם מונעים מהתניות וחוויות חיוביות ושליליות לאורך חייהם, ואפילו לטעון שכל "רגש" שאנו חווים הוא לא יותר מתגובה כימית במוחנו. ולכן, חשוב לציין שלא בכוונתי להגיד שכלב לא "מרגיש" אלא שהרגשות הללו מונעים מיצרים והתניות הרבה יותר פשוטים, בינריים (שחור ולבן\ כן ולא\ 0 ו- 1) וקדמוניים מאיתנו בני האדם. כל ניסיון להאניש את כלבנו ולייחס לו תכונות שלא מאפיינות את היותו כלב ,גורם לנו לנקוט פעולות שעלולות לגרום לבעיות התנהגות (כתוצאה מיצירת קונפליקטים פנימיים בכלבנו).

אז חברים, תאהבו את כלבכם בזכות מי שהוא באמת, כי למרות שכלב הוא לא כולו לב, הוא עדיין היצור המקסים והמרתק בעולם, שאני ורבים אחרים בחרנו להקדיש לו את חיינו..